כשרות לרשת

חוק הירושה קובע מי כשר לרשת אדם במותו, כדלקמן:

1 – כל מי שהיה בחיים במות המוריש
2 – כל מי שנולד בתוך 300 יום לאחר מות המוריש, אלא אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן
3 – לעניין ילד – אין זה משנה אם בעת לידתו הוריו נשואים זה לזה אם לאו
4 – לעניין תאגיד – אם במות המוריש היה התאגיד כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים בתוך שנה ממועד מתן צו קיום צוואה (או בתוך עד שנתיים אם האריך בית המשפט את התקופה)

פסלות לרשת

החוק מונה מקרים בהם אדם יהיה פסול מלרשת את המוריש. בכלל זאת, החוק שולל את זכותו של אדם לרשת בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:

1 – אם הורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש
2 – אם הורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש, אלא אם כן המוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו
3 – אם הורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזויפת.

** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

במותו של אדם עזבונו עובר ליורשיו. אם המנוח הותיר אחריו צוואה תהיה הירושה על פי מה שקבע בצוואתו. בהיעדר צוואה מגדיר חוק הירושה, תשכ"ה-1965, את היורשים על פי דין, בהתאם למפורט במאמר זה.

היורשים על פי דין הינם:

1 – מי שהיה במות המוריש בן זוגו.

חשוב להדגיש, כי החוק מכיר גם בידועים בציבור כבני זוג לעניין הירושה, וקובע כי איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, אם נפטר אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה (מעין צוואה) – הכל כל עוד אין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

2 – ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדיו של המוריש), הוריו וצאצאיהם (אחיו של המוריש), הורי הוריו וצאצאיהם (דודיו של המווריש).

לעניין זה קובע החוק כי ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו. כלומר, הירושה נקבעת על פי מעגלי קרבה. אם המוריש הותיר ילדים וצאצאיהם (נכדים) – אלה ירשו אותו, ולא ייבחן מעגל הקרבה הבא. בהיעדר ילדים ירשו הורי המוריש וצאצאיהם, ורק בהיעדרם ירשו הורי הוריו וצאצאיהם.

ילדי המוריש חולקים ביניהם שווה בשווה, וכך גם הורי המוריש או הורי הוריו, לפי העניין.

ירושה מכוח אימוץ

ביחסים שבין המאומץ למאמצו – קיימת הדדיות. מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכך גם צאצאי המאומץ יורשים את המאמץ. כמו כן, המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים.

גם המאמץ מצדו יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.
ביחסים שבין המאומץ לקרוביו – אין הדדיות. המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

הירושה מתחלקת בין היורשים, כדלקמן:

בן-זוגו של המוריש נוטל את המטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף.
יתר העזבון מחולק בין בן הזוג ליורשים האחרים בהתאם לנסיבות:

1 – אם המוריש הותיר אחריו ילדים או צאצאיהם או הורים – בן הזוג יקבל מחצית מיתרת העזבון והילדים או צאצאיהם או ההורים יקבלו את מחציתו השניה.

2 – אם המוריש הותיר אחריו אחים או צאצאיהם או הורי הורים – בן הזוג יקבל שני שלישים מיתרת העזבון והילדים או צאצאיהם או ההורים יקבלו את השליש הנותר.

יחד עם זאת, לעניין דירה הכלולה בעזבון – אם ערב מותו של המוריש בן הזוג היה נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה בעזבון, בן-הזוג נוטל את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.

3 – אם המוריש לא הותיר אחריו קרובים כמפורט לעיל – בן הזוג ירש את העזבון כולו.

המדינה כיורשת

בהיעדר יורשים כאמור לעיל המדינה הינה היורשת על פי דין. יחד עם זאת, במקרה כזה נתון בידי שר האוצר שיקול הדעת להעניק מנכסי העזבון שהגיעו למדינה, לאחר סילוק חובות העזבון, תשלומים לאדם שנתמך ע"י המוריש או שתמך בו ערב מותו, או לבן משפחה של המוריש או של בן זוגו שאינו נמנה על יורשיו על פי דין.

** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר. 

במאמר זה נסקור את הסעדים העיקריים העומדים לרשותו של צד שנפגע בשל הפרה של החוזה או חיוב מחיוביו על ידי הצד השני לחוזה.

מהי הפרה?

הפרה הינה מעשה או מחדל העומדים בניגוד לחוזה.

הסעדים במקרה של הפרה

כעקרון, הנפגע מהפרת חוזה יכול לתבוע:
1 – אכיפה של החוזה
2 – ביטול של החוזה
3 – פיצויים בגין ההפרה, בנוסף על סעד האכיפה או הביטול או במקומם

הזכות לאכיפת החוזה

הנפגע מהפרת חוזה זכאי לאכיפתו, למעט אם נתקיים אחד מהמקרים הבאים:
1 – החוזה אינו בר-ביצוע
2 – אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי
3 – ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל
4 – אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין. זוהי הוראה שנועדה להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת רחב בהתאם לנסיבות.

במקרים הנ"ל המחוקק סבר כי לא יהא זה פרקטי או הוגן לאכוף על הצד השני לחוזה את ההתקשרות או המשכה והעדיף כי הצד הנפגע יסתפק בסעד אחר דוגמת פיצויים.

אם החליט בית המשפט לתת צו אכיפה, הוא רשאי להתנות את האכיפה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות העניין.

הזכות לביטול החוזה

הנפגע מהפרת החוזה זכאי לבטל את החוזה, בתנאים הבאים:

1 – אם ההפרה של החוזה הינה יסודית הזכות לביטול החוזה קמה מיידית.
לעניין זה, הפרה יסודית הינה הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית.
בניסוח חוזה יש לתת את הדעת לאותן הוראות משמעותיות שראוי להגדיר את הפרתן כהפרה כיסודיות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש, כי תניה גורפת בחוזה הקובעת הפרות יסודיות ללא הבחנה אינה בעלת תוקף (אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה מסיבה כלשהי).

2 – אם הפרת החוזה אינה יסודית, הנפגע זכאי לבטל את החוזה רק לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו של החוזה והחוזה לא קויים בתוך זמן סביר לאחר מתן הארכה. במקרה של הפרה כאמור שאינה יסודית המחוקק סייג את הזכות לביטול וקבע עוד, כי אם בנסיבות הענין ביטול החוזה הוא בלתי צודק, והצד המפר התנגד לביטול בתוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול, לא יעמוד לצד הנפגע סעד הביטול.

כלל חשוב נוסף ביחס לסעד הביטול הוא, כי אם החוזה ניתן להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, הנפגע אינו זכאי לבטל אלא רק את החלק שהופר. לעומת זאת, אם ההפרה היתה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, הנפגע זכאי לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו. כלומר גם בהקשר זה יש חשיבות לשאלה אם ההפרה נחשבת כהפרה יסודית אם לאו.

ביטול החוזה – כיצד?

ביטול החוזה מתבצע על ידי הודעה של הנפגע הנשלחת למפר בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה, או, במקרה בה ניתנה ארכה לקים החוזה בתוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה.

עם ביטול החוזה, כל אחד מהצדדים חייב להשיב לרעהו את מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך. בביטול חלקי גם ההשבה תהיה חלקית בהתאם לאותו חלק מהחוזה שבוטל.

הזכות לפיצויים

כאמור, הזכות לפיצויים יכולה להוות סעד עיקרי או לבוא בנוסף לזכות הביטול או האכיפה.

הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה. נזק לעניין זה כולל גם רווח שנמנע מהנפגע כתוצאה מההפרה.

אם הופר חיוב לספק נכס או שירות והנפגע ביטל את החוזה עקב ההפרה, הנפגע זכאי לפיצויים בסכום
ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה לבין שוויים ביום ביטול החוזה, הכל ללא צורך בהוכחת הנזק שנגרם לו. כמו כן, אם הופר חיוב לשלם סכום כסף, הנפגע זכאי ללא הוכחת נזקו לפיצויים בסכום הריבית שבפיגור עד למועד התשלום לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, או לפי קביעת בית המשפט.

בנזק שאינו ממוני לבית המשפט שיקול דעת בפסיקת סכום הפיצויים בהתאם לנסיבות המקרה.

חשוב להדגיש, כי הנפגע מההפרה אינו רשאי לשבת בחיבוק ידיים, אלא הוא חייב לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע או להקטין את נזקו. אם לא יעשה כן לא יהא זכאי לפיצויים בגין הנזק שיכול היה למנוע או להקטין. אם יעשה כן – המפר יהיה חייב לשפות אותו בגין הוצאות סבירות שהוציא למניעת הנזק או להקטנתו.

הצדדים יכולים להסכים מראש על סכום פיצויים בגין הפרה, ללא הוכחה של נזק. יחד עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי להפחית סכום זה אם אינו סביר בנסיבות העניין ביחס לנזק, ומנגד, הסכו המוסכם אינו גורע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומו פיצויים אחרים או לתבוע כל סעד אחר או נוסף בשל הפרת החוזה.

הפרה צפויה

אם צד לחוזה מגלה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שעולה מנסיבות העניין שלא יוכל או לא ירצה לקיים את החוזה, אזי הצד השני זכאי לסעדים בגין הפרה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, בתנאי שבית המשפט, אם יחליט לתת צו אכיפה, לא יורה על ביצוע חיוב כלשהו לפני המועד שנקבע בחוזה לקיומו.

פטור בשל אונס או סיכול

אם הפרת החוזה נגרמה כתוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא ניתן יהיה לדרוש את אכיפת החוזה או לתבוע פיצויים בגין ההפרה.

זכויות נוספות

עיכבון – אם הנפגע מההפרה קיבל עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, יש לו זכות עיכבון באותו נכס עד כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מהמפר עקב ההפרה.

קיזוז – חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים לקיזוז.

** מאמר זה הינו מאמר רביעי בסדרת מאמרים בנושא "נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – עקרונות יסוד בדיני חוזים".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – שלב המשא ומתן לכריתתו של חוזה

2 – עילות לביטול חוזה

3 – קיום החוזה – כיצד?

5 – נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – דגשים וטיפים להתקשרות בחוזה

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להתקשרויות חוזיות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

במאמר זה נסקור את הוראות הדין החולשות על ההסכם לאורך תקופת קיומו ומסייעות בפרשנותו במידת הצורך.

קיום חוזה בתום לב

כמו במהלך ניהול משא ומתן לכריתתו של חוזה, כך גם בקיום חוזה או חיוב מחיוביו יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, וכך גם בשימוש בזכות הנובעת מחוזה. חובת תום הלב באה לידי ביטוי, למשל, בחובתו של כל אחד מהצדדים לשתף פעולה עם הצד האחר על מנת להוציא את החוזה אל הפועל.

קיום – בידי מי?

צד לחוזה יכול לקיים חיוב שנטל על עצמו לפי החוזה באמצעות אדם אחר, אלא אם כן לפי מהותו של החיוב או לפי המוסכם בין הצדדים עליו לקיימו באופן אישי (למשל, בחוזה לאספקת שירותים מקצועיים, כאשר ההתקשרות בחוזה נבעה ממומחיותו המיוחדת של אותו צד ומהסתמכות על כך שיספק את השירותים באופן אישי).

מועד הקיום

אם לא הוסכם בחוזה על המועד לקיומו של חיוב כלשהו, אזי יש לקיימו בתוך פרק זמן סביר לאחר כריתת החוזה, כאשר הצד המבקש את קיומו של החיוב צריך להודיע על מועדו לצד השני זמן סביר מראש.

הצד שהתחייב לקיים חיוב יכול לקיימו לפני מועדו, בתנאי שיודיע על כך לצד השני זמן סביר מראש, ובתנאי נוסף שלא יהא בכך כדי לפגוע בצד השני.

מנגד, ישנם מצבים בהם קיום חיוב לפי ההסכם יידחה:
1 – אם קיום החיוב נדחה מסיבה שתלויה בצד השני – הקיום יידחה עד שהסיבה או המניעה תחדל מלהתקיים
2 – אם תנאי מוקדם לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הצד השני או שקיום החיוב צריך להתבצע בד בבד עם חיוב של הצד השני – הקיום יידחה עד למועד בו הצד השני יקיים או יהא מוכן לקיים את המוטל עליו, לפי העניין.

מקום הקיום

חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה (הצד שלזכותו עומד החיוב), ואם אין לו מקום עסק – במקום מגוריו הקבוע. יחד עם זאת, אם מקום עסקו או מקום מגוריו של הנושה השתנה לאחר כריתת החוזה, יהא עליו לשאת בהוצאות הנוספות הנובעות מקיום החיוב במקום החדש, ככל שקיימות.

קיום בבינונית

אם קיים בחוזה חיוב למתן נכס או שירות ולא הוסכם על סוגם או טיבם, יש לקיים את החוזה על ידי מתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינוניים.

קיום בסכום ראוי

אם קיים בחוזה חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים את החוזה בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.

קיום במטבע ישראלי

אם החוזה קובע חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ, ומסתבר שהתשלום באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לקיים את החיוב בתשלום במטבע ישראלי, לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום.

זקיפת תשלומים

סכום ששולם עבור חיוב מסוים אחד ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב, לאחר מכן לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו.

במקרה שבו המשלם חייב לנושה מספר חיובים, הוא רשאי בעת התשלום של סכום כלשהו לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום. אם לא יעשה זאת יוכל הנושה לעשות כן.

בחירה בין חיובים חלופיים

אם החוזה קבע מספר חיובים חלופיים, החייב רשאי להודיע לנושה בתוך התקופה שנקבעה לכך בחוזה, ואם לא נקבעה – בתוך זמן סביר לפני המועד לקיום, מהו החיוב שבחר לקיים. אם לא עשה זאת, רשאי הנושה, בהודעה לחייב, לבחור את החיוב.

לעומת זאת, אם הוסכם בחוזה כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה, רק אם הוא לא השתמש בזכותו בתוך התקופה שנקבעה לכך בחוזה, ובהיעדר קביעה חוזית – בתוך זמן סביר לפני המועד לקיום, אזי החייב רשאי, בהודעה לנושה, לבחור את החיוב.

תחליף קיום

אם קיומו של חיוב לפי חוזה נעשה בלתי אפשרי, וכתוצאה מכך קמה לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד ג', עליו להעביר את זכותו או מה שקיבל לפיה לנושה, עד לגובה או שווי החיוב.

קיזוז

אם הצדדים לחוזה חבים זה לזה חיובים כספיים מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, החיובים ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו.

הוא הדין גם לגבי חיובים כספיים שלא במסגרת עסקה אחת, בתנאי שהם חיובים קצובים (כלומר חיובים שסכומם נקבע מפורשות בחוזה, או שניתן להגיע לסכומם על ידי חישוב פשוט ללא צורך בהערכות ושומות).
יש להדגיש, כי אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול.

** מאמר זה הינו מאמר שלישי בסדרת מאמרים בנושא "נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – עקרונות יסוד בדיני חוזים".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – שלב המשא ומתן לכריתתו של חוזה

2 – עילות לביטול חוזה

4 – הסעדים במקרה של הפרת חוזה

5 – נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – דגשים וטיפים להתקשרות בחוזה

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להתקשרויות חוזיות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

במאמר זה נסקור את המקרים בהם החוק רואה הסכם כבטל, מבוטל או בלתי ניתן לאכיפה:

חוזה על תנאי

ניתן לקבוע בחוזה שהוא תלוי בהתקיים תנאי מסוים (תנאי זה נקרא "תנאי מתלה"). כמו כן ניתן לקבוע בחוזה שהוא יחדל בהתקיים תנאי מסוים (תנאי זה נקרא "תנאי מפסיק").

אם החוזה מותנה בתנאי והתנאי לא מתקיים בתוך התקופה שנקבעה לכך בחוזה, או, במידה שלא נקבעה תקופה, התנאי לא התקיים בתוך פרק זמן סביר, אם מדובר בתנאי מתלה – החוזה מתבטל, ואם מדובר בתנאי מפסיק ההתנאה מתבטלת.

חוזה פסול

חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הינם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.

חוזה של משחק, הגרלה או הימור

חוזה של משחק, הגרלה או הימור, שלפיו צד לחוזה עשוי לזכות בטובת הנאה, כאשר הזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת – הוא חוזה שלא ניתן לאכוף או לדרוש פיצויים לגביו.

חריג לכך הוא משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי חוק (למשל, הימורים לפי החוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967).

חוזה למתן ציונים

חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי – ההכרעה או ההערכה לפי החוזה לא יכולות להוות נושא לדיון בבית משפט.

חוזה למראית עין

חוזה שנכרת למראית עין בלבד (מצב שבו הצדדים מסכימים ביניהם כלפי חוץ על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית היא שונה) – בטל.

יחד עם זאת, הוראה זו לא תפגע בזכות שרכש צד ג' אם הסתמך בתום לב על קיום החוזה.

טעות

אם אדם מתקשר בחוזה עקב טעות, וניתן להניח שלולא הטעות הוא לא היה מתקשר בחוזה, זכותו לביטול ההסכם תלויה בנסיבות:

1 – אם הצד השני ידע על הטעות או היה עליו לדעת על כך, אז האדם שהתקשר עקב טעות רשאי לבטל את החוזה.
2 – אם הצד השני לא ידע על הטעות ולא היה עליו לדעת על כך, הזכות לביטול ההסכם אינה אוטומטית, ותלויה בשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט עשוי לאפשר במקרה כזה את ביטול החוזה, אך לצד זאת בית המשפט גם עשוי לקבוע כי הצד שטעה ישלם פיצויים לצד השני עבור הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה.
3 – אם ניתן לקיים את החוזה תוך תיקון הטעות, והצד השני הודיע לפני שבוטל החוזה שהוא מוכן לעשות כן, אזי הטעות אינה יכולה לשמש כעילה לביטול החוזה.

** לצורך העניין, "טעות" יכולה להיות בעובדה או בחוק, אבל טעות בכדאיות העסקה בלבד אינה עילה לביטול חוזה. בדיקה מוקדמת ומדוקדקת של העסקה ותנאיה תמנע מצב של טעות בכדאיות, שכאמור לא תוכל להוות עם גילויה עילה לביטול החוזה.

** טעות סופר – אם נפלה בחוזה טעות סופר, החוזה יתוקן לפי אומד דעת הצדדים (נסיון לברר מה חשבו ומה היתה עמדתם), והטעות לא תהווה עילה לביטול החוזה.

הטעיה

מי שהתקשר בחוזה עקב טעות, והטעות היא תוצאה של הטעיה שהטעה אותו הצד השני או מא דהוא מטעמו, רשאי לבטל את החוזה.

"הטעיה" כוללת גם אי-גילוי של עובדות אשר לפי הדין, לפי הנוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלות אותן.

כפיה

אם אדם התקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או מאן דהוא מטעמו, בכוח או באיום, הוא רשאי לבטל את החוזה.
חשוב להדגיש, כי אזהרה בתום לב על הפעלה של זכות העומדת לאחד מהצדדים אינה מהווה איום לצורך העניין.

עושק

אם אדם התקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או מאן דהוא מטעמו מצב מצוקה שהיה שרוי בו, חולשה שכלית או גופנית שלו או חוסר נסיון מצדו, אזי בתנאי נוסף כי תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, הוא יהיה רשאי לבטל את החוזה.

ביטול החוזה – כיצד?

ביטול החוזה מתבצע על ידי הודעה שנותן צד אחד לצד השני, בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.

אם בוטל החוזה, כל צד חייב להשיב לצד השני את מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה הינה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.

** במצב שבו החוזה ניתן להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו (למשל, החוזה כולל מספר התחייבויות שונות ביחס לנושאים שונים), ניתן לבטל את אותו חלק בלבד. יחד עם זאת, אם ניתן להניח שהצד הרשאי לבטל את החוזה לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, אותו צד רשאי לבחור אם לבטל את אותו חלק או את החוזה כולו.

** חשוב להדגיש, כי הסעד העומד לרשות אדם לבטל חוזה בגין העילות שנסקרו במאמר זה אינו גורע מזכותו לדרוש סעדים נוספים על פי החוק, כמפורט במאמר "הסעדים במקרה של הפרת חוזה".

** מאמר זה הינו מאמר שני בסדרת מאמרים בנושא "נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – עקרונות יסוד בדיני חוזים".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – שלב המשא ומתן לכריתתו של חוזה

3 – קיום החוזה – כיצד?

4 – הסעדים במקרה של הפרת חוזה

5 – נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – עקרונות יסוד בדיני חוזים

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להתקשרויות חוזיות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

כאשר אתם מעוניינים להגיע להסכמות עם אדם או גוף כלשהם, כיצד תביאו אותן לידי ביטוי?

החוזה וצורתו

חוזה הוא כלי משפטי שנועד להסדיר את ההסכמות שהושגו בין הצדדים לו. תוכנו ונושאיו של החוזה יכולים להיות מגוונים ורחבים, ולתת מענה לסיטואציות רבות ושונות.
חוזה יכול להיעשות בעל פה, בכתב או בצורה אחרת (למשל, בהתנהגות).
החריג לכך הוא כאשר צורה מסוימת מהווה תנאי לתוקפו של החוזה על פי הסכם בין הצדדים או על פי חוק (למשל, בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 כל התחייבות לעשות עסקה במקרקעין חייבת להיעשות בכתב).

גם חוזים שניתן לכרות על פי החוק בעל פה מומלץ לעגן בכתב. מדוע?

ראשית, מן הטעם הראייתי – הסכמות בעל פה קל הרבה יותר להכחיש או לפרש. מטעם זה העלאת ההסכמות על הכתב נותנת להן משנה תוקף, מקשה על צד להסכם לחזור בו או להתחמק מהתחייבויותיו ויוצרת אלמנט הרתעתי נוכח הסנקציות הנובעות מהפרת ההסכם.
גיבוש ההסכמות בכתב, אף מבחינה פסיכולוגית, מביא לכך שהצדדים להסכם חשים מחויבות גדולה יותר לסיכום ביניהם, וישקלו את הדברים ביתר כובד ראש לפני שיקחו על עצמם הבטחות או התחייבויות.
ההמלצה לעגן את ההסכמות בכתב יפה מקל וחומר במקרים בהם מדובר בהתקשרויות מורכבות, ארוכות טווח, כאלה המערבות סכומי כסף גדולים או סיכונים משמעותיים אחרים.

התנאים לקיומו של חוזה

כדי שייכרת חוזה צריכים להתקיים שני אלמנטים: הצעה של צד א' וקיבול שלה על ידי צד ב', כאשר שניהם מתייחסים לאותו הדבר.

מהי הצעה?

כדי שפניה של אדם לחברו תיחשב כהצעה היא צריכה לעמוד בשתי דרישות:

1. הפניה צריכה להעיד על גמירת דעתו של הפונה (המציע) להתקשר בחוזה עם האדם אליו פנה (הניצע), כלומר להעיד על כך שהוא אכן הביע את רצונו המלא להתקשר בחוזה.
2. הפניה צריכה להיות מסויימת, כלומר ברורה ומפורטת דיה כדי שניתן יהיה לכרות את החוזה על ידי קיבול של ההצעה.

האם אדם יכול לחזור בו מהצעה שהציע?

המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה לניצע, בהודעה שימסור לו, בתנאי שההודעה נמסרה לניצע לפני שהניצע נתן הודעת קיבול.
לכלל זה יש חריג – אם המציע קבע מראש שהצעתו היא ללא חזרה, או שהוא קבע מועד לקיבול ההצעה, הוא אינו רשאי לחזור בו מהצעתו לאחר שנמסרה לניצע.

מתי ההצעה פוקעת?

ההצעה פוקעת כאשר הניצע דוחה אותה או כשעבר המועד שנקבע לקיבולה.
כמו כן, הצעה תפקע אם לפני הודעת הקיבול המציע או הניצע נפטרו, נעשו פסולי דין, או שניתן נגד מי מהם צו לקבלת נכסים או צו פירוק.

מהו קיבול?

הקיבול נעשה בהודעה מאת הניצע שנמסרת למציע, אשר מעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה, כלומר מעידה על כך שהוא אכן הביע את רצונו המלא להתקשר בחוזה לפי ההצעה.
הקיבול יכול להיעשות גם בהתנהגות, למשל במעשה שקשור לביצוע החוזה, אם דרך קיבול זו משתמעת מההצעה. בכל מקרה, היעדר תגובה לא יכול להיחשב כקיבול.

אם ההצעה רק מזכה את הניצע, כלומר מקנה לו זכויות בלבד, קיימת חזקה על פי החוק שהניצע קיבל אותה, אלא אם כן הניצע הודיע למציע על התנגדותו בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההצעה.

עד מתי עומדת הצעה בתוקף וניתן לקבלה?

אם ההצעה נקבה במועד לקיבול (תקופה שבה היא עומדת בתוקף) אז הקיבול חייב להיעשות במסגרת פרק הזמן שנקבע. אם לא הוגדרה תקופה לקיבול יש לקבל את ההצעה בתוך פרק זמן סביר.

אם עבר המועד לקיבול, או אם כולל הקיבול תוספת הגבלה או שינוי לעומת ההצעה – הקיבול הופך למעשה להצעה חדשה, שתלויה בקיבול על ידי הצד השני.

חובת תום הלב במשא ומתן

במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה מוטלת חובה על הצדדים לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
צד שלא נהג בדרך מקובלת או שלא בתום לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה.
חובת תום הלב מביאה לידי ביטוי התנהגות סבירה ההולמת את הנסיבות של ההתקשרות בחוזה. ביטוי לכך יכול להיות, למשל, החובה לגלות לצד השני מידע רלבנטי ומהותי לעסקה שעשוי להשפיע על החלטתו להתקשר בה.

** מאמר זה הינו מאמר ראשון בסדרת מאמרים בנושא "נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – עקרונות יסוד בדיני חוזים".

למאמרים נוספים בסדרה:

2 – עילות לביטול חוזה

3 – קיום החוזה – כיצד?

4 – הסעדים במקרה של הפרת חוזה

5 – נכנסים לעסקה בעיניים פקוחות – עקרונות יסוד בדיני חוזים

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להתקשרויות חוזיות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר. 

החלטתם להקים עסק? חשוב שתדעו – קיימים סוגים של פעילויות או עסקים שקיומם טעון קבלת רשיונות או היתרים מגופים ממשלתיים או עירוניים.

כך, למשל, חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, והצווים מכוחו קובעים רשימה של עסקים המחויבים בקבלת רשיון עסק. רשיון זה ניתן על ידי העירייה או המועצה המקומית/האזורית שבשטח שיפוטה נמצא העסק וכפוף לעמידה בדרישות שונות.

חוק רישוי עסקים נועד להגן על אינטרס הציבור ולהבטיח, בין היתר, שמירה על איכות הסביבה, על שלום הציבור ובטיחותו, על בריאות הציבור ועל קיום דיני התכנון והבניה והכבאות.

לשם הבטחת מטרות אלה, החוק מגדיר דרישות מקדמיות ביחס לסוגים מסוימים של עסקים או פעילויות עסקיות, ביניהם: מכירת משקאות משכרים; עסקי רוכלות; מקומות לעריכת משחקים; קייטנות; מכוני כושר; עסק של אבזרי מין; אולמי שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים; עסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים; "עינוג ציבורי" כגון הצגות, מופעים ריקודים, קרקס, משחק או ספורט.

עסקים טעוני רישוי

צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013, אשר הוצא מכוח החוק, מונה רשימה של עסקים שהינם טעוני רישוי, בהם:

• עסקים בתחום הבריאות, הרוקחות והקוסמטיקה, לרבות: בתי מרקחת; עסקים ליצור או אחסון תמרוקים, או ליצור, אחסון, מכירה, חלוקה או הרכבה של תכשירים וציוד רפואי; טיפולים לא רפואיים בגוף האדם בתחום היופי הקוסמטיקה וכיוצ"ב; מעבדות רפואיות ולא רפואיות; מעבדות שיניים; חדרי מתים
• עסקים בתחום הדלק והאנרגיה, לרבות: מילוי ותיקון מכלים ומיכליות של גז, אחסון, מכירתה, חלוקה ושינוע של דלק וגז; תחנות תדלוק דלק וגז; בתי זיקוק; מסופי דלק; חניון למכליות דלק; הכנה עיבוד ואחסון פחם; תחנות כוח
• עסקים בתחום החקלאות ובעלי החיים, לרבות: בתי מטבחיים; גידול, אחזקה, טיפול, הצגה, חניטה, הזרעה הובלה וכיוצ"ב פעולות ביחס לבעלי חיים; הדברה; יצור אריזה אחסון מכירה או חלוקה של מזון לבעלי חיים, חומרי הדברה וחומרי רעל לשימוש חקלאי, תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי; וכן איסוף, הובלה עיבוד ומכירה של פסדים
• עסקים בתחום המזון, לרבות: אחסון, מיון, הובלה ועיבוד ביצים; מדגרות; קיום עסק של בתי אוכל, הסעדה ובתי קירור למזון; עיסוק בבשר, עופות, דגים, בעלי חיים ימיים וחלקיהם; הובלת חלב; יצור, עיבוד, אריזה, אחסנה, הובלה, הפצה וחלוקה של מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם; עסקים למכר מזון ומשקאות לרבות משקאות משכרים
• עסקים בתחום המים והפסולת, לרבות: טיפול בפסולת, מיונה, איסופה, הובלתה וסילוקה; מתקנים להפקה ולטיפול במי שתיה; עיבוד, טיהור, אחסון והובלה של שפכים וקולחין
• עסקים בתחום מסחר ושונות, לרבות: אחסנה או חנות בשטח כמפורט בצו; מכבסה או ניקוי יבש; יצור רכיבים למכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה; מכר פרחים, צמחי נוי, זרעים ושתילים; ניהול קניון ועסקים בקניון; רוכלות; עסק של אבזרי מין; אולפני הקלטות אודיו; מכר מוצרי טבק
• עסקים בתחום עינוג ציבורי, נופש וספורט, לרבות: אירוח ולינה; בתי אבות; שטח או גן לטיילים; גני חיות, פינות חי וספארי; פעילויות נופש במים; מכוני כושר; מקומות לעריכת משחקים, מופעים, ירידים, ריקודים ופעילויות בידור למיניהן; אצטדיונים ופעילויות ספורט; ואלות; קייטנות ומתקני שעשועים
• עסקים בתחום הרכב והתעבורה, לרבות: העברות רכב; הובלות; הסעות; יצור, תיקון ושיפוץ כלי טיס; מכירה, השכרה, טיפול, יצור, שיפוץ, חניה או אחסנה לכלי רכב וציוד מכני הנדסי או לכלי שיט; מוסכים; רכבלים; מרכב תחזוקה לרכבות
  עסקים בתחום שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת, לרבות: מכירה, תיקון או אחסון של כלי נשק ותחמושת; מטווחים;; שירותי שמירה או איתור
• עסקים בתחום התעשיה, המלאכה, הכימיה והמחצבים, לרבות: ליטוש ועיבוד אבני חן ויהלומים; חציבה כריה ועיבוד אבנים ומחצבים; בתי דפוס; עיסוק בטקסטיל ודברי הלבשה; בדשנים; בחומרי גלם לבניה ומוצרי בניה וחומרי גלם ומוצרים נוספים; בחומרי חיטוי או ניקוי; בחומרים מסוכנים וחומרי נפץ לרבות טיפול באריזות פסולת או מחזור; במתכת, עץ, פלסטיק, נייר ומוצריהם.

בקשה לקבלת רשיון או היתר

על פי החוק, אסור לאדם לעסוק בעסק הטעון רישוי אלא אם יש בידו רשיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי החוק ובהתאם לתנאיו.

לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז יש לצרף תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, בהתאם לתנאים המפורטים בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000. רשות הרישוי או נותן האישור רשאים לדרוש ממגיש הבקשה מסמכים נוספים הדרושים לדעתם לצורך בדיקתה.

הרשיון או ההיתר עשויים להיות מותנים בתנאים. רשות הרישוי לא תיתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, אלא אם כן מצאה כי קוימו הוראות הנגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

ניהול עסק ללא רשיון או היתר כמפורט לעיל מהווה עבירה פלילית, והעוסק בכך עלול לעמוד בפני צווי סגירה, קנסות גבוהים ואף מאסר.

סיכום

לאור כל האמור, לפני הקמת עסק מומלץ לפנות ליחידה לרישוי עסקים ברשות המקומית הרלבנטית ולברר האם העסק טעון רישוי, ואם כן – כיצד יש להגיש את הבקשה, אילו מסמכים יש לצרף אליה ומה התנאים והדרישות לקבלת הרשיון או ההיתר.

מעבר למפורט לעיל בקשר לחובות מכוח חוק רישוי עסקים, חשוב לוודא, כי למבנה בו אמור להיות מופעל העסק ישנו היתר בניה כדין, וכן כי השימושים המבוקשים להתבצע בעסק תואמים את המותר על פי תכניות המתאר המקומיות החלות במקום ועל פי היתר הבניה כאמור.

בנוסף, חשוב לזכור, כי יתכן שקיים צורך בקבלת רשיונות או היתרים נוספים בהתאם לתחום הפעילות של העסק. בהקשר זה חשוב לבחון כל עסק או תחום פעילות לגופו.

** מאמר זה הינו מאמר רביעי בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

2 – עוסק, שותפות או חברה?

3 – חובות הרישום של עסק חדש

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות, ​ ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

החלטתם להקים עסק? חשוב שתדעו – כל עסק חדש חייב ברישום. חובות הרישום תלויות בצורת ההתאגדות של העסק וכוללות בין היתר רישום במע"מ, במס הכנסה, בביטוח לאומי וכן אצל רשם החברות או השותפויות, לפי העניין.

1. רישום במע"מ

לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, כל עוסק [מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, בין אם הוא יחיד, שותפות או חברה], מלכ"ר ומוסד כספי חייבים ברישום. הרישום הינו במשרד המע"מ האזורי הקרוב למקום העסק או הפעילות העסקית, והוא חייב להתבצע לא יאוחר מהיום שבו החלה הפעילות העסקית.

להלן המסמכים שיש להציג בעת הרישום, בתלות בצורת ההתאגדות של העסק:

עוסק (יחיד) יציג:

• טופס רישום מלא וחתום על כל פרטיו
• תעודת זהות
• חוזה קנייה/שכירות של מקום העסק
• אסמכתא על קיום חשבון הבנק של העסק. במקרה של חשבון בנק משותף – על בן/בת הזוג למלא ולחתום על הצהרת חשבון בנק משותף. על בן/בת הזוג להגיע לתחנת מע"מ לצורך חתימה, או לחתום אצל המייצג
• מסמכים נוספים, המעידים על הקמת העסק ופעילותו כמו חשבוניות רכישת רכב, חשבוניות רכישת ציוד לעסק, היתרי בניה וכדומה

שותפות תציג:

• טופס רישום מלא וחתום על כל פרטיו
• תעודת זהות של כל אחד מהשותפים
• חוזה רכישה/שכירות של מקום העסק
• אסמכתא על קיום חשבון הבנק של השותפות
• בשותפות רשומה – אישור על רישום השותפות ברשם השותפויות
• מכתב הסמכה – על השותפים למנות נציג אחד מתוכם, שיפעל בשמם בכל הפעילות הנוגעת למע״מ

חברה תציג:

• טופס רישום מלא וחתום על כל פרטיו
• תעודת רישום ברשם החברות
• פרוטוקול בעלי זכות חתימה לכל דבר ועניין
• תעודת זהות של כל אחד מהדירקטורים בחברה
• חוזה קנייה/שכירות של מקום העסק
• אסמכתא על קיום חשבון בנק של החברה
• מידע על הרכוש: סכום ההשקעה, מקורות המימון ומחזור העסקאות המשוער

אדם שיש לו מספר עסקים או מספר יחידות עסק, יירשם כעוסק אחד לגבי כולם, אולם הוא רשאי להירשם בנפרד לגבי כל עסק או יחידה שבעסקו בתנאים שנקבעו בחוק.

לפי תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, טופס הרישום יכלול פרטים שלדעת המנהל נחוצים לביצוע החוק, וביניהם: סוג העסק, מחזור העיסקאות השנתי של העסק, מספר המועסקים בעסק ומספר תיק הניכויים באגף מס הכנסה. ככל שמדובר בשותפות, טופס הרישום יכלול גם פרטים על השותפים וכן על נציג השותפות (אחד השותפים שמקום מושבו הקבוע בישראל והוא כשיר לכל פעולה משפטית)

לפרטים ולמידע נוסף ראו אתר האינטרנט של רשות המיסים.

2. מס הכנסה

אם התחלתם לעסוק בעסק או במשלח יד עליכם להודיע על כך בכתב לפקיד השומה באזור בו מתנהל העסק, לא יאוחר מיום פתיחת העסק או תחילת העיסוק במשלח היד.

בהודעה לפקיד השומה יש למסור את הפרטים הבאים:

• שם מלא
• מספר זהות
• כתובת פרטית
• מהות העיסוק
• כתובת העסק
• מספר הטלפון
• תאריך פתיחת העסק
• שם העסק ומספר עוסק במע"מ

יש למלא דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה, הכולל את הפרטים הדרושים לפתיחת התיק.

זוג נשוי רשאי, בתנאים מסוימים, לבחור את בן הזוג שעל שמו יתנהל התיק במס הכנסה.

אם בעסק מועסקים עובדים או משולמים תשלומים אחרים החייבים בניכוי מס במקור, יש לפתוח תיק ניכויים.

מומלץ להסתייע בשירותיו של רו"ח מנוסה בכל הקשור להגשת הדיווחים הנדרשים למס הכנסה.

לפרטים ולמידע נוסף ראו אתר האינטרנט של רשות המיסים.

3. ביטוח לאומי

עצמאי (עסק בבעלות אישית או שותפות) חייב להירשם בביטוח לאומי מיד, ואף רצוי לפני פתיחת העסק או התחלת העבודה.

חשוב לדעת, כי תנאי מוקדם והכרחי לקבלת גמלה בעת פגיעה בעבודה הוא שבעת הפגיעה העוסק היה רשום כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

לשם רישום יש לפנות למחלקת הביטוח והגבייה בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.

הרישום מתבצע באמצעות הגשת טופס דין וחשבון רב שנתי. בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג- 1963, להלן פרטים שיש למסור:

• שם
• מספר תעודת זהות
• כתובת מלאה
• עיסוק
• הצהרה בדבר עיסוק במשלח היד (בתקופת הדיווח)
• תיאור משלח היד
• משך הזמן הממוצע בשבוע המיועד לעבודה במשלח היד כעצמאי
• הכנסות משוערות (לצורך קביעת הבסיס לתשלום דמי ביטוח)

אפשרויות נוספות לרישום הן הגשת דין וחשבון – הודעה בכתב על עבודה כעצמאי בהתאם לנדרש בחוק, או תשלום, בתקופה שקדמה ליום המזכה בגמלה, של כל דמי הביטוח לכל ענפי הביטוח, שבהם היה העוסק חייב, על פי מקורות הכנסתו כעובד עצמאי.

למידע ולפרטים נוספים ראו אתר המוסד לביטוח לאומי.

4. רשם החברות

מי שמבקש להקים חברה בישראל צריך להגיש לרשם החברות בקשה לרישום. להלן פירוט המסמכים הדרושים לצורך הקמה ורישום של חברה:

טופס הגשת מסמכים לרישום חברה

במסגרת טופס זה יש לציין שלוש חלופות לשם המוצע עובר החברה, יש למלא מספר טלפון זמין של מגיש הבקשה לצורך בירורים, וכן יש לציין את מספר העותקים המאומתים של תקנון המבוקשים על ידי מגיש הבקשה (בכפוף לתשלום אגרה ולהמצאת תקנון במספר עותקים מספיק).

תקנון

על התקנון לכלול, בין היתר, את הפרטים הבאים:
o שם החברה
o מטרות החברה
o פרטים בדבר הון רשום ומוקצה לבעלי המניות
o פרטים בדבר הגבלת אחריות
o פרטי בעלי המניות, שם מלא, מספר זיהוי ומען.

בעלי המניות נדרשים לחתום על התקנון ויש לאמת חתימתם ע"י עו"ד.

טופס בקשה לרישום חברה

זהו "טופס 1" בתוספת לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ס-1999 .
על הפרטים בטופס להיות זהים לפרטים שבתקנון החברה.

הטופס יוגש ע"י בעל/י המניות בלבד (אפשרי שרק אחד מבעלי המניות יחתום על הטופס).
את חתימת מגיש הבקשה על גבי הטופס יש לאמת בתצהיר בפני עורך דין.

טופס הצהרת דירקטורים ראשונים על נכונותם לכהן כדירקטורים

זהו "טופס 2" בתוספת לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ס-1999.
חתימת המצהיר תאומת בתצהיר בפני עורך דין.

הצהרת בעלי מניות

הבקשה לרישום חברה מכילה בתוכה הצהרת בעלי מניות. לכן, כאשר לחברה יש רק בעל מניות אחד שחתם כבר על הבקשה אין צורך בהגשת הצהרה נוספת. לעומת זאת, אם לחברה יש יותר מבעל מניות אחד, יש צורך שבעלי המניות האחרים שלא חתמו על הבקשה לרישום חברה יצרפו לבקשה את הצהרתם.

נוסח הצהרת בעלי מניות לגבי יחיד ולגבי תאגיד מצוי בסעיף 1 בטופס הבקשה לרישום חברה.

עורך הדין יאמת את חתימות בעלי המניות הראשונים, ויזהירם בתצהיר.

אסמכתא על תשלום אגרת רישום חברה

על-מנת למנוע דחיות ועיכובים בבקשות לרישום חברה חשוב להקפיד על מילוי הטפסים בהתאם לכל ההוראות.

למידע ולפרטים נוספים ראו אתר רשות התאגידים.

5. רשם השותפויות

לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 שותפות שהוקמה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום בתוך חודש מהיום בו קמה (לא כולל שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה).

אם השותפות לא נרשמה כדין, על כל אחד משותפיה יושת קנס על פי הקבוע בחוק, אולם אי רישומה של השותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו, כלומר הרישום אינו מהווה תנאי לקיום השותפות.

רישומה של שותפות מתבצע על ידי משלוח הודעה לרשם השותפויות, החתומה בידי השותפים והמכילה את הפרטים הבאים:

• שם השותפות (אם השותפות מוגבלת, מוסיפים סיומת "שותפות מוגבלת" או "ש.מ.")
• מהות העסק
• מקומו הראשי של העסק
• שמו המלא ומענו של כל שותף
• שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה (אלא אם כולם מורשים לכך)
• תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה.

ברישום שותפות מוגבלת ההודעה לרשם תכיל, בנוסף על הפרטים הנדרשים משותפות רגילה, הודעה שהשותפות היא מוגבלת ופרטים על כל שותף מוגבל ועל הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת, ובנוסף יש לצרף לבקשה את הסכם השותפות.

עם רישום השותפות על היזמים לשלם לרשם השותפויות אגרות רישום, בהתאם לאופי השותפות.

למידע ולפרטים נוספים ראו אתר רשות התאגידים.

** מאמר זה הינו מאמר שלישי בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

2 – עוסק, שותפות או חברה?

4 – רישוי עסקים

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות, ​ ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

קיבלתם החלטה להקים עסק? בשלב זה עולה השאלה מהי צורת ההתאגדות המתאימה ביותר עבורכם. קיימות צורות התאגדות שונות, כאשר לכל צורת התאגדות יש את היתרונות והחסרונות שלה מבחינת עלויות, היבטי מיסוי, אחריות, דרך ניהול העסק ואופן קבלת ההחלטות בו, חלוקת רווחים ועוד.

להלן נביא בפניכם סקירה כללית של הנושא, המתייחסת לצורות ההתאגדות הנפוצות. חשוב לזכור, כי ההחלטה בדבר צורת ההתאגדות תלויה בנתונים הייחודיים והפרטניים שלכם ושל העסק שברצונכם להקים, ולפיכך מומלץ לקבל יעוץ מקצועי, בפרט בהיבטי מיסוי, טרם קבלת החלטה.

1. עוסק מורשה / פטור

עסקים קטנים, ובעיקר כאלה שאדם אחד בלבד עומד מאחוריהם, בוחרים פעמים רבות להתנהל במסגרת של "עוסק מורשה" או "עוסק פטור". המונחים עוסק מורשה ועוסק פטור לקוחים מחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ומן התקנות שהותקנו מכוחו.

על פי החוק, "עוסק" הינו "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי"

"עוסק מורשה" מוגדר כ"עוסק שנרשם לפי סעיף 52 או לפי סעיף 58 ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים"

ואילו "עוסק פטור" מוגדר כ"עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 99,006 שקלים חדשים לשנה (נכון לשנת 2016) או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר".

כלומר, עוסק פטור הינו מי שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על הסכום הנקוב בחוק, ובתנאי נוסף כי אינו נמנה על רשימת העוסקים המוגדרים בתקנות כ"עוסקים מורשים".

תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו – 1976 מגדירות את העסקים הבאים ככאלה החייבים להירשם כעוסקים מורשים, גם אם מחזור העסקאות שלהם נמוך:

" (1)בעל מקצוע חופשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית; וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד [השירותים על פי תקנה זו כוללים בנוסף "מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה, פישור, […] או חברות בועדות שהוקמו על פי דין"]

(2) רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיוטרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;

(3) בעל בית ספר לנהיגה על פי רשיון שניתן לפי סעיף 15 לפקודת התעבורה

(4) בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ"ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס.

(5) סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין; […]

(6)סוחר רכב ומתווך רכב; […]

(7)חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות;

(8) אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות"

זכויותיו וחובותיו של עוסק מורשה לעומת עוסק פטור:

• עוסק מורשה מדווח פעם בחודשיים למע"מ (או פעם בחודש, ממחזור עסקאות מסויים ומעלה). לעומתו, עוסק פטור מגיש הצהרה למע"מ פעם בשנה ביחס למחזור עסקאותיו, וכל עוד לא הגיע לתקרה על פי החוק הוא יכול להמשיך וליהנות ממעמדו כעוסק פטור.

• עוסק מורשה גובה מע"מ מלקוחותיו, ומנגד רשאי לקזז את המע"מ בגין ההוצאות שלו. לעומתו, העסקאות של עוסק פטור (למעט עסקאות מקרקעין) פטורות ממע"מ, הוא אינו גובה מע"מ מלקוחותיו, ומנגד הוא אינו רשאי לקזז מע"מ בגין הוצאותיו, כך שכדאיות הרישום כעוסק פטור תלויה בין היתר ברמת ההוצאות.

הרישום כעוסק מורשה ואופן ניהול החשבונות הוא פשוט יחסית.

החסרון העיקרי של צורת רישום זו הוא כי עוסק מורשה נושא באופן אישי בכל החובות וההתחייבויות של העסק, ואין ביכולתו לפעול כ"ישות משפטית נפרדת" וליהנות מהגנה על נכסיו הפרטיים, כך שאם רמת הסיכון בניהול העסק גבוהה יש לקחת זאת בחשבון.

2. שותפות

יזמים המקימים עסק חדש יכולים להתאגד יחדיו כשותפות עסקית.

לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, "שותפות" הינה "חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות";

"קשרי שותפות" הינם "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר"

כלומר, אין דרישה לפי הפקודה לקיומו של הסכם שותפות. בהיעדר הסכם, יחולו על קשרי השותפות החובות והזכויות המפורטות בפקודה. על חלק מהוראות אלה ניתן להתנות  במסגרת הסכם ייעודי בין השותפים שיגדיר בין היתר את אופן הניהול של השותפות על פי תפישתם ורצונם.

השותפות מוגבלת ל-20 שותפים בלבד (למעט שותפות במשרדי עו"ד ורו"ח, המוגבלת ל-50). שותפות שהוקמה לשם ניהול עסק חייבת ברישום בתוך חודש מיום הקמתה. פירוט נוסף ראו כאן [הפניה לחובות הרישום]. כמו כן, השותפות חייבת בתשלום אגרה שנתית.

השותפות כשרה לפעולות משפטיות שונות, אולם בשונה מחברה בע"מ, בשותפות רגילה (שותפות כללית) השותפים אחראים לכל חובות השותפות ביחד ולחוד, וניתן לשלוח יד לנכסיהם הפרטיים.

לעומת זאת, אם היזמים יקימו שותפות מוגבלת, על שותפות כזו לכלול שותף כללי אחד לפחות החב בכל חיוביה באופן מלא, ואילו השותף או השותפים הנוספים יכולים להיות שותפים מוגבלים, שאינם חבים בחיובי השותפות אלא כדי שיעור הסכום שהכניסו להון השותפות.

שותפות מוגבלת, בניגוד לשותפות כללית,  מחוייבת בקיום הסכם בכתב. נוכח אחריותו המוגבלת שותף מוגבל הוא אינו רשאי להשתתף בניהול עסקי השותפות ואין כוחו יפה לחייב את השותפות, וניהול השותפות המוגבלת ייעשה ע"י השותף הכללי בלבד.

3. חברה בע"מ

ככל שהעסק גדול יותר מבחינת היקף פעילותו והכנסותיו, מערב מספר שותפים או עובדים רב יותר, או מקיים פעילות בעלת רמת סיכון גבוהה יותר, כך עולים היתרונות ברישומו כחברה בע"מ.

על פי חוק החברות, תשנ"ט-1999 כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור. חברה יכולה להיות חברת אדם אחד, עם בעל מניה אחד.

"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד", כלומר החברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה, שיכולה בין היתר להתקשר בחוזים, לתבוע ולהיתבע.

בחברה בערבון מוגבל אחריותם של בעלי החברה מוגבלת לכלל נכסיה בלבד. במקרים חריגים בלבד, בהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של חברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר, בית המשפט רשאי "להרים את מסך ההתאגדות" ולייחס חוב של חברה לבעל מניות בה.

על מנת להקים חברה בישראל יש לנסח תקנון לחברה, למנות דירקטורים ראשונים ולהגיש בקשה לרישומה לרשם החברות.

החברה מנוהלת על ידי דירקטוריון החברה, אשר מוסמך לקבל את כל ההחלטות בקשר לפעילות החברה. תקנון החברה מסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם ובינם לבין החברה, והוא קובע, בין היתר, את שם החברה, מטרותיה, הונה הרשום, המניות וסוגיהן, האחריות של בעלי המניות, ונושאים נוספים שבעלי המניות מוצאים לנכון להסדיר כגון מספר הדירקטורים, זכויותיהם וחובותיהם של בעלי המניות, אופן חלוקת הרווחים בחברה, דרכי הניהול של החברה ועוד.

הקמת חברה כרוכה בעלויות לא מבוטלות, בין היתר בגין אגרת רישום, אגרה שנתית, הנהלת חשבונות מורכבת, ליווי רו"ח ועו"ד, הגשת דו"חות שנתיים ועדכונים שונים ועוד.

יחד עם זאת, להקמה של חברה בע"מ יתרונות רבים, בהם עקרון האישיות הנפרדת, יצירת תדמית עסקית יציבה, קיום מגוון אפשרויות לגיוס משקיעים ומימון בנקאי, שיעור מס חברות מופחת וחסכון בתשלומי ביטוח לאומי.

** מאמר זה הינו מאמר שני בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

3 – חובות הרישום של עסק חדש

4 – רישוי עסקים

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות,  ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר. 

החלטתם להקים עסק, בחנתם את הרעיון ואת אפשרויות מימושו מבחינה שיווקית ופיננסית, בניתם תכנית עסקית, ואתם בדרך להגשמת החלום.

כבר בשלב הראשוני יש חשיבות רבה לבחינה משפטית של מכלול ההיבטים הרלבנטיים לעסק הפרטי שלכם. היבטים אלה עשויים להשפיע באופן מהותי על תהליך הקמת העסק ועל ההחלטות שתקבלו, החל משלב גיבוש הרעיון, דרך שלבי הקמת העסק, ועד לניהולו השוטף.

הרעיון העסקי הטוב ביותר עלול להכשל אם לא נבחנה מבעוד מועד ההיתכנות המשפטית ליישומו ואם לא נבנתה עבורו התשתית המשפטית המתאימה אשר תגן עליכם ועל האינטרסים שלכם.

אז איך מתחילים? לפניכם סקירה של 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם.

1. בחינת היתכנות משפטית

לפני שלב ההקמה של העסק חשוב שתתנו את הדעת למגבלות משפטיות שעשויות לחול על הפעילות העסקית המתוכננת. בשלב זה ראוי וחשוב ליטול יעוץ משפטי ביחס לרעיון הייחודי שלכם, ובין היתר לבחון:

• האם קיימת מניעה או מגבלה חוקית לביצוע הפעילות המתוכננת?
  האם, למשל, קיימים איסור או מגבלה מכוח החוק? האם ישנן זכויות של צדדים שלישיים המשפיעות על הפעילות או אופן מימושה?
• האם קיים צורך בקבלת רשיונות או היתרים מיוחדים? אם כן, מה ההשלכות שתהיינה לכך (סיכויים וסיכונים, השלכות פיננסיות, פרוצדורה, לוחות זמנים ועוד)?
• האם וכיצד ניתן להגן על הרעיון ועל המידע שלכם מבחינה משפטית?
  כיצד תוכלו להגן על רעיון עסקי חדש?
  האם יש בידיכם המצאה שניתן לרשום כפטנט?
  האם תוכלו להגן על נכסיכם או חלקם באמצעות זכויות יוצרים, סימני מסחר או מדגמים?
  כיצד תוכלו להגן על מידע מסחרי שאתם מעבירים לשותפים עסקיים פוטנציאליים מפני שימוש בו ללא הרשאה או העברתו וחשיפתו בפני מתחרים וגורמים נוספים?

2. החלטה ביחס לצורת ההתאגדות

צלחתם את שלב ההיתכנות והחלטתם להקים עסק. כעת חשוב לבחון את צורת ההתאגדות המתאימה עבורכם. צורות ההתאגדות הנפוצות הן עוסק מורשה/פטור, חברה בע"מ או שותפות. לכל צורת התאגדות יש את היתרונות והחסרונות שלה מבחינת עלויות, היבטי מיסוי, אחריות, דרך ניהול העסק ואופן קבלת ההחלטות בו, חלוקת רווחים ועוד.

למידע נוסף בנושא ראו המאמר בעניין "עוסק, שותפות או חברה?"

3. חובות רישום

לאחר שהחלטתם על צורת ההתאגדות המתאימה לכם הגיע שלב הרישום של העסק. חובות הרישום תלויות בצורת ההתאגדות של העסק וכוללות בין היתר רישום במע"מ, במס הכנסה, בביטוח לאומי וכן אצל רשם החברות או השותפויות, לפי העניין.

למידע נוסף בנושא ראו המאמר בעניין "חובות הרישום של עסק חדש".

4. היתרים ורשיונות

קיימים סוגים של פעילויות או עסקים שקיומם טעון קבלת רשיונות או היתרים מגופים ממשלתיים או עירוניים.

כך, למשל, חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, והצווים מכוחו קובעים רשימה של עסקים המחוייבים בקבלת רשיון עסק. רשיון זה ניתן על ידי העירייה או המועצה המקומית שבשטח שיפוטה נמצא העסק וכפוף לעמידה בדרישות שונות.

למידע נוסף בנושא ראו המאמר בנושא "רישוי עסקים".

כמו כן, בהתאם לתחום פעילות העסק יתכן כי קיים צורך בקבלת רשיון או היתרים נוספים.

5. מיסוד תשתית משפטית

חשוב להסדיר מבעוד מועד את מכלול הזכויות והחובות הרלבנטיות ביחסים עם לקוחות, ספקים, שותפים עסקיים, עובדים וכל גורם רלבנטי נוסף שעמו בא העסק במגע.  אל תסתפקו בהבטחות ובתרבות ה"סמוך" ו"יהיה בסדר", הבטיחו זכויותיכם מראש והימנעו מחוסר נעימות, מחלוקות וויכוחים מיותרים בעתיד.

להלן מספר דוגמאות להתקשרויות נפוצות:

• הסכמים עם לקוחות – הסכמי שירות ומכירה, הסכמי יצור או פיתוח, הסכמים למתן זכות שימוש או רשיון, הסכמים יעודיים לאתרים ויישומים (תנאי שימוש, מדיניות פרטיות), הצעות מחיר ותקנוני מבצע.
• הסכמים עם שותפים עסקיים – הסכמי מייסדים, הסכמי שותפות, הסכמי הלוואה, השקעה ותיווך השקעה, הסכמי שיתוף פעולה.
• הסכמים עם בעלי מקצוע וספקים נוספים – הסכמי העסקה, הסכמי יעוץ, הסכמי קבלן, הסכמי שיווק והפצה, הסכמים לאספקת שירותים ומוצרים שונים.
• הסכמי סודיות ואי תחרות – הגנה על המידע המסחרי הרגיש של העסק
• הסכמי נדל"ן – רכישה או השכרה של נכס לשם ניהול הפעילות העסקית או כהשקעה.

** מאמר זה הינו מאמר ראשון בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

2 – עוסק, שותפות או חברה?

3 – חובות הרישום של עסק חדש

4 – רישוי עסקים

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות,  ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.